על הקריאה להחרים את מייקל ג'קסון ויצירותיו בעקבות הסרט
סייפצ'וק: כל הקטע הזה של צנזור אמנים הוא חדש, ומעולם לא ציפינו לדבר כזה. אני לא יכול להאזין למוזיקה שלו, אבל זה רק אני. שאנשים יחליטו, עכשיו הם שמעו את שני הצדדים ויכולים להחליט בעצמם.
רובסון אי אפשר למחוק את הכל, הוא היה כותב שירים גדול, רקדן גדול, שחקן נהדר, אפילו עשה כמה מעשי צדקה גדולים, וגם היה טורף מרושע של ילדים באופן מיני. קשה מאוד לאכול את זה, אבל שני הדברים האלה נכונים.
יום שני 11/03/19
גיליון מרץ 2019, עמ' 4
סייפצ'וק היה אז שחקן ורובסון רקדן מאוסטרליה, שניהם מתחת לגיל 10, כשמעשי הפדופיליה לכאורה החלו. "איננו יכולים לשנות את מה שקרה לנו" אמר רובסון, כיום אבא וכוריאוגרף מצליח, לקהל של סאנדאנס. "ואנחנו לא יכולים לעשות דבר כדי לעצור את מייקל, הוא מת. זה נגמר, מה שהיה היה. אבל ההרגשה שלנו היא, מה נעשה עם זה עכשיו?"
שניהם אומרים כי מערכת היחסים שלהם עם ג'קסון נמשכה שנים, עם נסיעות מחוץ לעיר ובילויים ארוכים בנוורלנד. משחקים וחיים משוגעים ביום, והתעללות מינית בחדר השינה של ג'קסון בלילה. "הוא אמר לי שאם אי פעם יגלו על מעשינו, הוא ואני נלך לכלא עד סוף ימינו" אומר רובסון.
על התמיכה ומחיאות הכפיים בפסטיבל סאנדנס
רובסון: חוויתי כל כך הרבה חוויות בדרך לשם, בתוספת מה שספגתי מהציבור, מנהלי העיזבון והג'קסונים עצמם. אז לעלות על הבמה ולראות את האנשים נותנים לנו סטנדינג אוביישן הרגיש כל כך כנה ואמיתי, לאחר מכן הבנתי שבכיתי כי מעולם לא חוויתי תמיכה ציבורית על אמירת האמת.
סייפצ'וק: התחלנו את עניין הסרט לפני Me Too, אז הייתי צריך להגדיר ציפיות ריאליות שנירמס על ידי כולם, אז לא ציפיתי שאנשים יאמינו או נקבל תמיכה. ההתמקדות שלי הייתה רק בקורבנות אחרים, כדי שהם יוכלו לשמוע את הסיפור בתקווה שיזהו את עצמם בתוכו.
על הפעם הראשונה בה ראו את הסרט
סייפצ'וק: זה מוזר וקשה לעיכול, לא רציתי להיות חלק מסרט על מייקל או סרט סנסציוני שעושה שימוש בתהילה שלו, אלא על סיפור של ניצול לרעה ואיך ההרגשה לאחר מכן.
רובסון: הסרט הזה לא בשבילי, לא בשביל ג'יימס ולא בשביל דן (במאי הסרט דן ריד). ולא סוג נקמה כלשהו נגד מייקל. התעללו בי מינית, בג'יימס התעללו מינית, והמתעלל שלנו במקרה היה מייקל ג'קסון. והסיפור הוא על איך החוויות האלה לא מודחקות ומתפתחות בחיי אנשים רבים העוברים חוויות דומות.
קורבנותיו של מייקל ג'קסון בראיון: עשינו את הסרט כדי לעזור לקורבנות אחרים
הסרט "לעזוב את נוורלנד" ממשיך לייצר כותרות בכל רחבי העולם עם דעות מגוונות לכאן ולכאן, אבל בסרט מן הסתם שלא מובאות תגובות לביקורות על הסרט לאחר הקרנתו. אז להלן קטעים נבחרים מראיון נרחב שהעניקו שני גיבורי הסרט ווייד רובסון וג'יימס סייפצ'ק למגזין הרולינג סטון
בחודש שעבר, הוקרן לראשונה בפסטיבל סרטי סאנדאנס הסרט "לעזוב את נוורלנד", המאשים את מלך הפופ המנוח מייקל ג'קסון בהתעללות בשני ילדים בשנות ה-80 וה-90, בדרך כלל בזמן שנשארו לישון באחוזת הפנטזיה של ג'קסון בסנטה ברברה, קליפורניה. בסרט הארוך בן ארבע השעות, השניים תיארו בפרוטרוט את המעשים, כשהם נקרעים בין ההתעללות לבין האהבה שהייתה להם כילדים למלך הפופ. עם סיום הקרנת הסרט עמדו שתי הדמויות המככבות בו, ווייד רובסון (36) וג'יימס סייפצ'ק (41) מול הקהל ודמעו מהתרגשות בזמן שכובדו ב"סטנדינג אוביישן", מטר ארוך של מחיאות כפיים.
משמאל: ג'יימס סייפצ'וק, ווייד רובסון
בתגובה לדברי מנהלי העיזבון של ג'קסון: "המניע לסרט הוא חמדנות, הוא נעשה בחשאי יחד עם עורכי דין המייצגים את ווייד וג'יימס. אין בסרט שום דבר שלא היה בתיק המשפטי הכושל שלהם".
רובסון: כן, ובכן, אני חושב שנתנו מספיק תשובות מה היה המניע לסרט הזה. סייפצ'וק: אנחנו לא מרוויחים כסף מהסרט הזה.
בחיים לא הרווחנו ולא נרוויח. אין כסף עתידי ואין נוכחי.
בנוסף אמרו "אין שום הוכחה בלתי תלויה לגבות את מה שהם טוענים"
הבמאי דן ריד: המשפחה בעצמה מודה שמייקל בילה לילות במיטה עם ילדים קטנים, את מה שקרה מאחורי הדלתות הסגורות עם שני הילדים האלה אנחנו יודעים מהסרט. ידוע שוייד וג'יימס היו בני בית בנוורלנד, זה מתועד.
רובסון: מייקל הודה כי הוא בילה מאות על גבי מאות לילות עם ילדים במיטתו. אני חי, הוא מת ולמרבה הצער איננו יכולים לשמוע את הצד שלו, אבל כן שומעים אותו בסרט כשהוא טוען לחפותו.
רובסון בתגובה על דברי העיזבון לגביו ספציפית: הוא חזר לנוורלנד בשנת 2007 ובילה בה את הלילה עם אשתו כדי לצלם סרט קצר, ובקרדיטים מודה למייקל על כך שהסכים לו להשתמש ב-'אדמתו הקדושה'. איזה אדם היה עושה זאת אם הזכרונות שלו ממקום כזה היו כל כך מזוועים?
"אדם שנפל קורבן להתעללות מינית כשהיה ילד".
להקת המחווה הבריטית לשירים של פינק פלויד UK Pink Floyd Experience, הודיעה לפני כחודשיים כי תגיע להופיע בכמה ערים בישראל. חבר הלהקה לשעבר, רוג'ר ווטרס, התומך המפורסם ביותר בעולם של תנועת החרם על ישראל- BDS המשך...
טקס פרסי המוזיקה הבריטית (Brit awards) לשנת 2019 נערך באולם O2 ארנה שבלונדון. הטקס נפתח בהופעה של יו ג'קמן ונסגר בהופעה של הזמרת פינק, שגם קיבלה פרס בריט מיוחד- "תרומתה מופלאה למוזיקה". דואה ליפה בפרס הסינגל הטוב ביותר המשך...
אם ביקרתם לאחרונה בחנות המוזיקה ווטרלו רקורדס שבאוסטין, טקסס, כנראה ששמתם לב לפרויקט בנייה שהיה דמיוני עד לא מזמן: קיר המוזיקה בן 36 השנים של החנות פינה מקום בו היו דיסקים לטובת עוד תקליטי ויניל. המשך...
בחודש הבא תשדר רשת HBO את הסרט התיעודי "Leaving Neverland" בו יובאו עדויות על עבירות מין שביצע מלך הפופ מייקל ג'קסון, הסרט מתמקד בשני גברים המאשימים את כוכב הפופ בהתעללות מינית כשהיו ילדים המשך...
בטקס הגראמי של 2019 ישתתפו 12 אמנים שינסו לקטוף את הגראמי הראשון שלהם, ומתוכם ביורק האגדית היא האמן/ית שהיה מועמד הכי הרבה לגראמי ולא זכה בכלום- 14 מועמדויות. להקת הבנים הוותיקה בקסטריט בויז הייתה מועמדת 8 פעמים בעבר המשך...