הכל על לנה דל ריי | Lana del Rey albums and best songs

* מאת ליאור סרוסי * הזמרת והיוצרת האמריקאית אליזבת וולדריג' גרנט (נולדה 1985), בעלת בשם הבמה לנה דל ריי (Lana Del Rey) עברה דבר או שניים בחייה ואלה משפיעים ישירות על המוזיקה האפלה שלה. מלבד זאת, דרכה לפרוץ בתור זמרת הייתה קשה ומייגעת, במסגרתה אפילו קנתה

             בחזרה את זכויות ההפצה של אלבום הבכורה                                                                   שהוציאה ב- 2010, משום שסברה שחברות

                התקליטים וההפקה לא טובות מספיק כדי                                                                               לקדם אותו. הפריצה האמיתית הגיעה רק עם

        האלבום השני- Born to Die, שקיבל תנופה                                                                                      נוספת עם מיני אלבום שהוציאה חודשים

ספורים לאחריו- Paradiseההתחלה: אליזבת                                                                                             וולדריג' גרנט נולדה בעיר ניו יורק ב-21

       ביוני 1985 וגדלה בכפר "Lake Placid"                                                                                                 הממוקם במדינת ניו יורק. אביה, רוב

      גרנט, הוא קופירייטר שהפך ליזם, ואמה,                                                                                       פט גרנט, היא תקציבאית. משפחתה ממוצא

       סקוטי, ויש לה אחות בשם קרולין ואח                                                                                            בשם צ'רלי. בילדותה למדה בבית ספר

קאתולי, שרה במקהלת הכנסייה המקומית                                                                                              והייתה הזמרת הראשית במקהלה.

        בגיל 15 נשלחה ל- "בית ספר קנט",                                                                                                פנימייה בקונטיקט בה שהתה שלוש שנים לצורך גמילה מאלכוהוליזם. בגיל 18 היא                                                                                                   עברה לברונקס כדי ללמוד מטאפיזיקה

         (ענף של פילוסופיה) באוניברסיטת                                                                                                    פורדהאם. על בחירתה בתחום הלימודים 

        הזה סיפרה דל ריי כי "המטאפיזיקה                                                                                                  מגשרת על הפער שבין אלוהים למדע.

 באותה תקופה התעניינתי באלוהים וכיצד                                                                                                טכנולוגיה יכולה לקרב אותנו לקראת                    מציאת התשובה מאיפה באנו ולמה".                                                                                              עוד היא הוסיפה בקשר ללימודיה

באוניברסיטה כי "באותה תקופה התחילה                                                                                            החוויה המוזיקלית שלי. אפשר לומר שמצאתי 

    שמצאתי את האנשים בשבילי". היא                                                                                                 נשארה בברונקס במשך ארבע שנים ולאחר

   מכן עברה לברוקלין, שם התגוררה                                                                                                        ארבע שנים נוספות. תוך כדי לימודיה

   באוניברסיטה, דל ריי עזרה לצייר,                                                                                                                 לצבוע ולבנות מחדש את הבתים     

        בשמורות האינדיאניות ברחבי                                                                                                               המדינה. כמו כן באותן שנים הדוד שלה

        לימד אותה לנגן בגיטרה והיא                                                                                                                    אמרה ש- "בטח אפשר לכתוב

                 מיליון שירים עם ששת                                                                                                                              האקורדים האלה". זמן קצר

לאחר מכן היא החלה להופיע במועדוני לילה ברחבי העיר תחת שמות שונים. "אני תמיד שרתי, אבל לא תכננתי להפוך את זה לקריירה", סיפרה. "כשהגעתי לניו יורק בגיל 18, התחלתי לשיר ולנגן במועדונים בברוקלין. יש לי חברים טובים ואוהדים מסורים בזירת המחתרת המוזיקלית, אבל באותה התקופה, אנחנו שרנו וניגנו אחד לשני ולא יותר מזה"

חייה האישיים


דל ריי סבלה מאלכוהוליזם כבר בגיל צעיר, ובגיל 15 היא נשלחה לגמילה למשך שלוש שנים ב- "בית ספר קנט", פנימייה בקונטיקט. היא פיכחת מאז שנת 2004. בראיון למגזין GQ בספטמבר 2012 היא סיפרה: "הייתי שתיינית גדולה באותו הזמן. שתיתי כל יום ולבד. חשבתי שכל זה מגניב כל כך. הרבה מהטקסטים באלבום Born To Die עוסקים בשנים המשמימות האלו. כשאני כותבת על הדברים שאיבדתי אני מרגישה שאני כותבת על אלכוהול בגלל שהוא היה האהבה הראשונה שלי. ההורים שלי היו מודאגים, אני הייתי מודאגת. הבנתי שיש לי בעיה כאשר אהבתי לשתות יותר משאהבתי לעשות כל דבר אחר. כל הזמן חשבתי לעצמי: אני דפוקה, אני לגמרי דפוקה. בהתחלה זה בסדר, אתה חושב שיש לך צד אפל וזה אפילו מרגש. ואז אתה מבין שהצד האפל זוכה בכל פעם שאתה מחליט להתמכר לזה. זו דרך חיים שונה לגמרי כשאתה יודע את זה, ממש סוגים שונים של אישיות. זה היה הדבר הגרוע ביותר שאי פעם קרה לי".

דל ריי הייתה במערכת יחסים עם בארי ג'יימס או'ניל, חבר לשעבר בלהקת הרוק "קסידי", החל מאוגוסט 2011 ועד יוני 2014. בעבר, דל ריי הייתה במערכת יחסים עם המוסיקאי סטיבן מרטנס, שהפיק את אלבום הבכורה שלה לפני שהוקלט מחדש על ידי דוד קיין. בנוסף למרטנס ואו'ניל, במשך שבע שנים היתה ללנה דל ריי מערכת יחסים לסירוגין עם ראש חברת תקליטים, שהיווה לטענתה השראה גדולה עבורה והיה אהבת חייה.

דל ריי  מתגוררת כיום בלוס אנג'לס, עם שני אחיה, קרוליין וצ'ארלי. באמונתה היא קתולית. לאחר שתויגה מספר פעמים בעבר כאנטי פמיניסטית, היא דחתה את הפמיניזם בראיון למגזין "The Fader" ביוני 2014 וטענה כי "סוגיית הפמיניזם פשוט לא מעניינת אותי. הרבה יותר מעניינים אות נושאים כמו טכנולוגיות לחקר חלל ופיתוח של מכוניות חשמליות. כל פעם שאנשים מעלים את העניין הפמיניסטי, אני חושבת לעצמי: אלוהים, אני לא באמת מעוניינת".

דל ריי נאלצה להתגונן כנגד האשמות בדבר היותה אנטי-פמיניסטית ועל כך אמרה: "בשבילי, פמיניסטית אמיתית היא אישה שעושה בדיוק את מה שהיא רוצה. אם הבחירה שלי היא, נניח, להיות עם הרבה גברים, או אם אני  נהנית ממערכת יחסים פיזית - זה לא בהכרח נקרא אנטי-פמיניזם. הנושא הפמיניסטי לא צריך היה בכלל לעלות לדיון, כי אני לא יודעת הרבה על ההיסטוריה של הפמיניזם ולכן אני לא ממש האדם הרלוונטי לשיחה הזו. כל דבר שכתבתי הוא כל כך אוטוביוגרפי, כך שזה באמת יכול להיות אך ורק פרשנות אישית".

ידה השמאלית של דל ריי מקועקעת במילה "גן עדן" ובאות "M" על שם סבתה, מדלן. על ידה הימנית קעקעה דל ריי את הביטויים "בטח באף אחד" ו- "ויטמן נבוקוב", ועל הקמיצה בידה הימנית קעקעה את הביטוי "למות צעיר". לאחרונה הוסיפה דל ריי קעקוע נוסף לגופה: הכיתוב "נינה & בילי" מופיע על חזהּ. 


בשנת 2010 שיחקה דל ריי בסרט קצר בשם "לצד הבריכה". הסרט הופק בתקציב נמוך של 400 דולר והשתתפו בו חברים נוספים שלה. 

 

לנה דל ריי אוהבת כדורגל ואוהדת קבוצה האנגלית ליברפול וכן הקבוצה הסקוטית סלטיק.

קול וגוון

 

דל ריי היא זמרת בעלת קול אלט ומנעד קולי רחב, אשר תוארה כשובת לב ומרגשת מאוד. בקלות רבה היא מסוגלת לנוע בין צלילים גבוהים וילדותיים לצלילים נמוכים המזכירים את סגנון הג'אז, למרות ששני הקטבים נתפסים לעיתים כסותרים. שיריה המוקלטים מאופיינים בריבוי שכבות ווקאליות, והם שונים מהותית מגרסאות השירים בהופעות החיות, במיוחד בהיעדר זמרי גיבוי אשר ימלאו את נפח השירה המקורי. מבקרי מוסיקה עכשוויים תיארו את קולה כ"מעושן ורציני", וככזה המזכיר את קולה של מרילין מונרו.

 

דל ריי סיפרה על בחירתה לשיר בקול נמוך באלבום Born to Die ואמרה כי "אנשים לא לקחו אותי ברצינות (בהתחלה), ולכן הנמכתי את הקול שלי, מתוך אמונה שזה יעזור לי להתבלט. עכשיו אני שרה נמוך למדי, טוב, לנשים בכל מקרה. אמנם אני שרה בקול נמוך אבל הקול שלי אמור להיות הרבה יותר גבוה. בגלל איך שאני נראית, אני צריכה משהו כדי "לקרקע" את הפרויקט כולו. אחרת, אני חושבת שאנשים היו מניחים שאני איזו זמרת טיפשה. בעצם, אני לא חושבת - אני יודעת שכך זה היה. אז אני כבר שרתי בדרך אחת ושרתי באחרת, וראיתי למה אנשים נמשכים".
 

סגנון מוזיקלי

 

בין ההשפעות המוסיקליות שלה דל ריי מזכירה כמה אמנים כגון אלביס פרסלי, אנטוני וג'ונסון, פרנק סינטרה, איימי ויינהאוס ואמינם. האמנים האהובים עליה כוללים את בוב דילן, פרנק סינטרה, ג'ף באקלי ולאונרד כהן. דל ריי תיארה את עצמה כ"לוליטה אבודה בשכונה". במוזיקה שיצרה בולט סאונד קולנועי וניכרת בה השפעה של תרבות הפופ האמריקאי של שנות החמישים והשישים. מגזין ה"רולינג סטון" ציין כי דל ריי נהנית לשחק את תפקיד "זמרת הטרקלין". דל ריי כונתה גם  "לפיד הזמר של עידן האינטרנט" וכן "אנטי [ליידי] גאגא".

בשיריה 
National AnthemOff to the Races ו- Diet Mountain Dew, דל ריי עוסקת בטכניקת ראפ אלטרנטיבית.  תחת שם הבמה ליזי גרנט, היא הגדירה את סגנונה המוזיקלי כ"גלאם מטאל הוואי", בעוד שיריה בתקופת שם הבמה "מאי ג'יילר" נטו לסגנון האקוסטי. בסיכומו של דבר, ניתן לייחס את המוזיקה שלה לז'אנרים רבים, אבל הצליל של דל ריי נקשר בעיקר לסגנון האינדי, פופ בארוק, ושילובים של היפ-הופ וטריפ-הופ.

הקשיים בהוצאת אלבום הבכורה
 

באפריל 2005, דיסק דמו עם שבע רצועות מוזיקה הגיע למשרד זכויות היוצרים האמריקאי תחת שמה של אליזבת וולדריג'. הדיסק נשא שתי כותרות: "Rock me stable", ו-"“Young like me. שמות השירים אינם ידועים. בין השנים 2005-2006 הקולט אלבום נוסף בשם "Sirens". הפעם השתמשה דל ריי בשם הבמה "May Kailer". 

ההופעה החיה הראשונה של דל ריי היתה בשנת 2006 בתחרות של זמרים יוצרים, שם פגשה את ואן וילסון, נציג של חברת התקליטים הפרטית "5 points record" . שנה לאחר מכן, דל ריי חתמה איתם על חוזה הקלטות בסך עשרת אלפים דולר, בעודה סטודנטית בשנה הרביעית ללימודיה ומתגוררת בפארק קרוואנים בניו ג'רזי.

זמן קצר לאחר מכן היא החלה לעבוד עם המפיק דוד קיין איתו יצרה והוציאה את ה- EP הראשון שלה  (EP- מיני אלבום, מונח שיחזור על עצמו גם בהמשך). הוא יצא לאור באוקטובר 2008 תחת השם 
Kill Kill והכיל שלושה שירים בלבד. דל ריי הסבירה כי "דוד ביקש לעבוד איתי יום לאחר שקיבל את הדֶמוֹ שלי. הוא ידוע כמפיק עם הרבה יושרה ועם עניין בעשיית מוסיקה שהיא לא רק פופ". נראה היה שדל ריי מתקדמת בכיוון הנכון, אך האלבום עליו עבדה עם קיין נגנז לבסוף, ובעקבות זאת היא החליטה לשנות כיוון והחלה לעבוד בשירות לקהילה. "עזרה לחסרי בית, שיקום מכורים לסמים ולאלכוהול – זה מה שעשיתי במשך חמש שנים", סיפרה. באותה תקופה היא גם "התאפסה " על שם הבמה הסופי שלה, שבהקשר של בחירתו  סיפרה: "רציתי שֵם שאוכל לעצב את המוזיקה לפי כיוונו.  ביקרתי במיאמי די הרבה באותה התקופה, ודיברתי הרבה ספרדית עם החברים שלי מקובה. השם 'לנה דל ריי' הזכיר לנו את הזוהר של חוף הים. זה מצלצל מדהים, מתגלגל על קצה הלשון". עוד היא סיפרה כי עורכי הדין ומנהליה אהבו את השם לנה דל ריי ושכנעו אותה לאמץ אותו כשם הבמה שלה.

"Lana Del Ray"

שוחרר בינואר 2010

1."Kill Kill"  
2. "Queen of the Gas Station" 
3. "Oh Say Can You See"
4. "Gramma (Blue Ribbon Sparkler Trailer Heaven)" 
5. "For K, Pt. 2"
6. "Jump" 
7. "Mermaid Motel"  
8. "Raise Me Up (Mississippi South)"  
9. "Pawn Shop Blues"   

10. "Brite Lites" 

11. "Put Me in a Movie" 
12. "Smarty" 
13. "Yayo"

Yayo

אלבום הבכורה שלה (באורך מלא) Lana del Rey שוחרר בינואר 2010. אביה, רוברט גרנט, עזר בשיווקו של האלבום, שהיה זמין לרכישה ב-iTunes לתקופה קצרה לפני שהוסר- דוד קיין, המפיק שלה, יחד עם הבעלים הקודם של חברת התקליטים, דוד ניכטרן, הצהירו כי דל ריי קנתה בחזרה את הזכויות לאלבום מחברת ההפקה והפסיקה את ההפצה שלו. בהמשך, דל ריי  פגשה את מנהליה הנוכחיים, בן מוסון ואד מילט, ותוך שלושה חודשים מפגישתם הם עזרו לה לצאת מהחוזה שלה גם עם חברת התקליטים "5 points records", שם לטענתה "שום דבר לא היה קורה".

הפריצה הגדולה


לאחר שהעלתה כמה מהאלבום הראשון הגנוז לערוץ היוטיוב שלה, דל ריי הוחתמה על ידי Starnger Records, ושחררה את סינגל הבכורה שלה​ 

Video Games, דל ריי סיפרה: "אני פשוט שמתי את השיר הזה באינטרנט לפני כמה חודשים כי הוא היה האהוב עליי. אם להיות כנה, זה לא היה אמור להיות סינגל אבל אנשים באמת התלהבו מזה". השיר זיכה אותה בפרס Q כ- "הדבר הגדול הבא" באוקטובר 2011, ובפרס נובלו אייבור ל- "השיר העכשווי הטוב ביותר" בשנת 2012. באותה תקופה היא חתמה על עסקה משותפת עם חברת "Interscope Records" ועם חברת "Polydor" להפקת אלבום האולפן השני שלה.

Blue Jeans

"Born to Die"

שוחרר בינואר 2012

1."Born to Die" 
2. "Off to the Races" 
3. "Blue Jeans"
4. "Video Games" 
5. "Diet Mountain Dew" 
6. "National Anthem" 
7. "Dark Paradise" 

8. "Radio"

9. "Carmen"  
10. "Million Dollar Man"  

11. "Summertime Sadness"  
12. "This Is What Makes Us Girls"

מהדורת דלוקס:

13. "Without You"  

14. "Lolita" 

15. "Lucky Ones"  

דל ריי בנתה ציפייה לאלבום על ידי ביצוע מספר הופעות חיות, כגון קונצרטים לקידום מכירות והופעות בתוכניות טלוויזיה, וכן ביצעה שני שירים מהאלבום המתהווה בתכנית הבידור "Saturday Night Live" ב-14 בינואר 2012. הופעתה בתכנית עוררה תגובות שלילית מהצופים ומהמבקרים. מנחה התכנית, השחקן דניאל רדקליף, הביע לעומתם שביעות רצון מביצועיה של דל ריי, והוא הגן עליה על אף שלא ראה את הופעתה בתכנית. כתגובה לסערה התקשורתית דל ריי הגיבה ואמרה: "אני מוסיקאית טובה ואני בטוחה שיוצרת התכנית יודעת זאת. השתתפותי לא הייתה החלטה מקרית". בתכנית SNL בשבוע שלאחר מכן, קריסטן וויג חיקתה את דל ריי וצחקה על הדרך בה הגנה על עצמה במהלך עדכוני סוף השבוע של התכנית. כשנשאלה דל ריי כמה זמן הייתה מסוגלת ליהנות מההצלחה שלה לפני שהתחילה לקבל תגובה שליליות, ענתה: "אני אף פעם לא הרגשתי הנאה. זה היה רק רע, הכול. אני מוסיקאית טובה ואני בטוחה שיוצרת התכנית יודעת זאת. השתתפותי לא הייתה החלטה מקרית". בתכנית SNL בשבוע שלאחר מכן, קריסטן וויג חיקתה את דל ריי וצחקה על הדרך בה הגנה על עצמה במהלך עדכוני סוף השבוע של התכנית. 

National Anthem
Summertime Sadness

האלבום Born to Die הגיע למקום הראשון ב-11 מדינות. הוא נמכר במהלך שנת 2010 ב- 3.4 מיליון עותקים, והפך להיות האלבום החמישי הנמכר ביותר באותה השנה. בארצות הברית, האלבום נכנס לרשימת "200 האלבומים של השנה", נשאר 36 שבועות במצעד והגיע למקום ה- 76. באופן מפתיע, דל ריי הודיעה בראיון לרשת התקשורת הספרדית RTVE ביוני 2012 ​​שהיא כבר עובדת על אלבום חדש.  בנובמבר אותה השנה היא סיפרה בראיון עם טים בלקוול לתחנת רדיו במלבורן אוסטרליה, שהאלבום שישתחרר בנובמבר הקרוב לא צפוי להיות אלבום חדש, אלא אלבום EP עם חומרים שלא שוחררו. היה זה Paradise, ששוחרר גם כ- EP בפני עצמו ואח"כ גם כמהדורה מורחבת של  Born to Die.

לגבי הביקורות שתיארו את האלבום כעצוב סיפרה דל ריי: "אני לא עצובה, אני שמחה. השמחה שלי נובעת מכך שאני שלמה עם הדרך בה דברים התפתחו. היו לי זמנים קשים יותר, אבל התאוששתי והתחזקתי בזכות עיסוקים רבים שיש לי. ולמצוא אהבה אמיתית הוא משהו שבאמת נותן לי השראה לכתוב שירים".

Video Games
Born to Die

"Paradise"


שוחרר בנובמבר 2012


1. "Ride"  

2. "American"  

3. "Cola" 

4. "Body Electric"  

5. "Blue Velvet"  

6. "Gods & Monsters"  

7. "Yayo" 

8. "Bel Air"  

בונוס אייטונס:

9. "Burning Desire"  

* זו אינה עטיפת ה- EP אלא עטיפת הסינגל הראשון מתוכו Ride *

Ride

בספטמבר 2012 יצא הסינגל הראשון Ride מתוך המיני אלבום החדש של דל ריי Paradise ,הקליפ של השיר הוקרן לראשונה בתאטרון Aero בסנטה מוניקה שבקליפורניה, וחלק מהמבקרים קטלו את הווידאו בטענה שהוא אנטי-פמיניסטי ומעודד זנות. ב- 19 בספטמבר 2012 שוחרר הקליפ עבור השיר Blue Velvet באמצעות H&M, ביום שלאחר מכן הוא הפך זמין לרכישה כפרומו וב- 25 בספטמבר יכלו המעריצים לרכוש אותו כסינגל. 

בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה לשנת 2012 נכללה דל ריי ברשימת המועמדים לקבלת פרס בקטגוריות: "המוזיקה האלטרנטיבית הטובה ביותר", "הפריצה הגדולה" ו-"המופע החדש". לאחר זכייתה בקטגוריית "המוזיקה האלטרנטיבית הטובה ביותר", דל ריי הגישה את הפרס עבור קטגוריית "הזמרת הנשית הטובה ביותר" לזוכה טיילור סוויפט.

בטקס פרסי המוזיקה הבריטית של שנת 2013, דל ריי זכתה בפרס בקטגוריית "אמנית סולו בינלאומית"; זה היה הפרס השני שלה מהממלכה הבריטית. הניצחון של דל ריי הפתיע את המבקרים, שציפו לזכייתה של טיילור סוויפט בפרס. בנוסף דל ריי זכתה בפרסי ECHO לפרסי תעשיית המוזיקה הגרמנית בקטגוריות "הפריצה הבינלאומית" ו"אומן הפופ/ רוק הבינלאומי הטוב ביותר". 

Blue Velvet
Young and Beautiful

אולי תודות לפרגון מגרמניה, שוחרר הסינגל השביעי Dark Paradise בלעדית בגרמניה, אוסטריה ושוויץ ב-1 במרס 2013.  סינגל נוסף  Burning Desire הפך זמין לרכישה ב-19 במרס 2013, והווידאו-קליפ שלו שודר בהקרנת בכורה ביום האהבה של 2013.

ב- 27 במרס 2013 פורסם הקליפ לגרסת הכיסוי של דל ריי לשיר של לאונרד כהן " "Chelsea Hotel #. בחודש אפריל 2013, יצא ודיאו קליפ בהפקה עצמית שבו נראו דל ריי והחבר שלה, בארי-ג'יימס או'ניל, מבצעים גרסת כיסוי לשיר  “Summer wine”, במקור של לי הייזלווד. 

בפרויקט מוצלח נוסף דל ריי חָבְרָה אל באז לרומן, במאי הסרט "גטסבי הגדול" לכתיבת שיר הנושא  של הסרט 
Young and Beatiful. הוא הגיע למקום ה-22 מתוך 100 ב- "מצעד השירים הלוהטים של בילבורד". בשלב זה בקריירה של דל ריי, היה זה הדרוג הגבוה ביותר אליו הגיע שיר שלה. עם זאת, התנופה של השיר נעצרה בצורה ביזארית: באותה תקופה שלחה חברת התקליטים לרדיו רמיקס של סדריק ג'רוויס לשירה של דל ריי Summertime Sadness- שהפך להצלחה מסחררת, ודחק מטה בדירוג את Young and Beautiful, והגיע למקום השישי בעשירייה הראשונה באמריקה.  בהמשך זכה הרמיקס בפרס הגראמי בקטגוריית "הרמיקס הלא-קלאסי הטוב ביותר" לשנת 2013.


לצד העבודה על האלבום Paradise, דל ריי הודיעה ​​על כוונתה להשיק סרט קצר בשם Tropico, הוא צולם בסוף יוני 2013 בבימויו של אנתוני מנדלר. ב-22 בנובמבר 2013 שוחרר טריילר רשמי של הסרט ובסופו נמסר כי הסרט יעלה לחשבון ה- VEVO (ערוץ וידאו רשמי ברשת) הרשמי של דל ריי ב- 5 בדצמבר 2013. הקרנת הבכורה של הסרט הקצר התקיימה ב- 4 בדצמבר בהוליווד. לפני הקרנת הסרט, פנתה דל ריי לקהל ואמרה: " רק רציתי שנהיה כולנו יחד כדי שאוכל לנסות ולסגור את הפרק הזה, לפני שאני משחררת את האלבום החדש Ultraviolence. יומיים לאחר הקרנת הבכורה, יכלו מעריציה של דל ריי לרכוש ב- iTunes את הסרט "Tropico", בפורמט EP שכלל שלושה שירים מתוך הסרט בביצועהּ. 

האלבום השלישי


ב- 20 בפברואר דל ריי פרסמה בחשבון הטוויטר שלה תמונה של דן אורבך ושלה, עם הכיתוב "אני ודן אורבך שמחים להציג בפניכם את Ultraviolence". הסינגל הראשון לקידום האלבום- West coast, שוחרר ב- 14 באפריל. ב- 23 במאי, דל ריי ביצעה שלושה שירים בחגיגת טרום-החתונה של קנייה וסט וקים קרדישיאן בארמון ורסאי. קנייה וסט השתמש בעבר בשיר של דל ריי בהצעת הנישואין לאשתו קים Shades of Cool- שהיה גם הסינגל השני מתוך האלבום. הסינגל השלישי שהוא גם שיר הנושא של האלבום- Ultraviolence, שוחרר ב- 4 ביוני. ארבעה ימים לאחר מכן שוחרר הסינגל הרביעי שנקרא Brooklyn Baby.

לבסוף, ב- 13 ביוני 2014, השיקה דל ריי את האלבום בשלמותו והוא הופץ בבת אחת ב- 12 מדינות, ביניהן ארה"ב ובריטניה. כבר בשבוע הראשון נמכרו 880,000 עותקים מהאלבום ברחבי העולם והגיע במהרה למקום הראשון במצעד הבילבורד.  את אלבום האולפן השלישי שלה, הגדירה דל ריי כאלבום "יותר מופשט, אבל עדיין קולנועי וחשוך". המוזיקה של דל ריי באלבום השלישי זוהתה בסאונד ובאיכות הקולנועית שלה, והוזכרה ביחסים שלה להיבטים שונים של תרבות הפופ, במיוחד זה של שנות החמישים והשישים של אמריקה. 

"Ultraviolence"


שוחרר ביוני 2014


1. "Cruel World"  
2. "Ultraviolence" 
3. "Shades of Cool" 
4. "Brooklyn Baby"  
5. "West Coast"  
6. "Sad Girl" 
7. "Pretty When You Cry"
8. "Money Power Glory" 
9. "Fucked My Way Up to the Top"  

10. "Old Money"
11. "The Other Woman"

West Coast

אלבומה החדש של לנה דל ריי הוא מסע מלנכולי של התמכרויות חסרות תקנה וחלומות אמריקאים שהתפוצצו לרסיסים

 

-מאת: אביב פולינס- לפני שלוש שנים היה נדמה שדל ריי התמקמה בתודעתנו כיוצרת פרובוקטיבית מן המניין: היא הצליחה להכיר לעולם מוסיקת הפופ טעמים מוסיקליים שלא נשמעו לפניה, בעיקר היה זה הז'אנר האיטי עם הקול הנמוך והמסתורי, בעזרתו היא עיצבה את עצמה ככוכבת במדיית הוידאו לצד ליידי גאגא וביונסה. אותה עסיסיות ומסתוריות שכל כך מאפיינת את לנה דל ריי הוא הגרעין של המותג שבנתה לעצמה כאחת מהזמרות-יוצרות הייחודיות של זמננו.

באלבום החדש דל ריי החליטה להיפרד בנימוס מההיפ- הופ של האלבום הקודם ולנסות כיוון חדש בעזרת שיתוף פעולה עם דן אורבך- מפיק האלבום שמוכר בעיקר כחבר בלהקה The Black Keys. אורבך מוסיף נימה שונה לחלוטין לאלבום, מבלוזים מעוררי השראה ועד לגיטרה פסיכודלית. Ultraviolence מכר 182,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו ודורג ראשון במצעד הבילבורד האמריקאי באותו שבוע, הישג אליו שני האלבומים הראשונים לא הצליחו להגיע. 4 סינגלים יצאו עד כה בהורדה דיגיטלית- West CoastUltraviolenceBrooklyn Baby, ו-Shades of Cool, לשניים האחרונים הופק קליפ בבימוים של וינסנט הייקוק וג'ייק נאבה בהתאמה.

האלבום מורכב מבלדות אפלות שמעלות אווירה טראגית, ועולה ההרגשה שזה מצעד של נשים שמתאבלות על גברים שמתייחסים אליהן רע, אך משום מה הן עדיין לא יכולות לעמוד בפניהם. אבל יש גם את ההיפך הגמור עם פמיניזם לוחמני, בשיר Cruel World דלל ריי פותחת במילים "אתה משוגע

Shades of Cool

בשבילי" כתשובה לפתיחה ב- EP הקודם שלה- Paradise, כשבשיר Ride היא שרה מתוך תבוסתנות "נמאס לי להרגיש כל כך משוגעת". כמובן שכשבשיר- Brooklyn Baby הוא קורא לה מטומטמת, היא מגיעה למסקנה שהוא גם ככה לא מגניב כמוה בכל מקרה. לנה דל רייי אינה קים גורדון, אבל היא בטוח מוכנה ללמוד.

הליריקה היוצאת דופן של דל ריי שהפכה לסימן ההיכר שלה באה לידי ביטוי עם שימוש בדימויי מזג האוויר: "השמש גם עולה", "התייחסות לשקיעה וגפן" ועוד. אז מזג האוויר המוזר לא מצא לנכון להרפות מדל ריי, אבל העיקר שביצירה המובאת לפנינו היא הצליחה למצוא הרכב מוזיקלי שמביא את החזון ואת הייחודיות שלה לכמעט עד כדי שלמות. על סימן ההיכר בכתיבתה היא מספרת בראיון שנתנה ל- NPR music, בו היא מתוודה על מקורות ההשראה שלה וכיצד הם השפיעו על יצירתה: "אני חושבת שהדבר שבאמת קיבלתי מאלן גינזברג היא היכולת לספר סיפור דרך סוג של ציור תמונות עם מילים. וכשנודע לי שיש מקצוע שמשלב את זה, זה היה מרתק בשבילי. זה פשוט הפך לתשוקה שלי בן רגע, לשחק עם מילים ושירה".

Ultraviolence

אבל עם גודל הציפייה מגיעה גם האכזבה מעטה. לא קל לקיים את החזון והייחודיות של דל ריי עד תום ללא מורדות, וניתן לראות שמתחילת המחצית האחורית של Ultraviolence המצב מתחיל לקרטע מעט, המנגינות קצת פחות מעניינות, ובמקום אגדות מלודרמטיות נראה שהיא מסתפקת בחזרה אוטומטית על מה שבטוח ונוח לה.

הסינגל השלישי שנושא את שם האלבום- Ultraviolence מכיל ליריקה חריפה אפילו בסטנדרטים של דל ריי, עם ביטויי עוינות ואהבה שמשתמעים לשתי פנים, בראיון היא מנסה להסביר מה עומד מאחורי השיר: "יש כל כך הרבה דברים (שהשיר מדבר עליהם), באמת.. אני מניחה שאחד מהם היא החוויה שהייתה לי עם אדם שהאמין שבשביל לבנות אותי צריך קודם לשבור אותי ואז לבנות מחדש. ולמרות שלא הסכמתי עם הלך הרוח הזה, יש משהו בלהרפות בשבילי עם סוג מסוים של דמות נוסח גורו הזאת. זה קצת כמו להיות מאוהב באקט של כניעה, מכך שאתה מבולבל אם זה רעיון טוב".

רגע לפני שאנו נפרדים מאלבומה המיוחד של דל ריי אי אפשר שלא להתעכב על דבר מעניין נוסף שאמרה בראיון, כשנשאלה האם היא מרגישה חובה להעניק בחזרה לאנשים את הכישרון שהתברכה בו, ובעצם- בשביל מי היא עושה את זה? "בכנות, אני מרגישה קשר חזק עם אלוהים. כל מה שאני עושה זה למען מישהו שמעולם לא פגשתי, שנמצא מעבר לבינתי. באמת, מערכת היחסים הקבועה שלי היא עם משהו אלוהי, איתו אני מרגישה קשר חזק כמו שלא הרגשתי מעולם עם מישהו על פני האדמה".

High by the Beach

"Honeymoon"

שוחרר בספטמבר 2015

1. "Honeymoon"  
2. "Music to Watch Boys To"   
3. "Terrence Loves You" 
4. "God Knows I Tried"  
5. "High by the Beach"  
6. "Freak"  
7. "Art Deco" 

8. "Burnt Norton" (Interlude)

9. "Religion"   
10. "Salvatore"  
11. "The Blackest Day"  
12. "24"

13. "Swan Song"  
14. "Don't Let Me Be Misunderstood"

Music to Watch Boys To
Freak
Love

"Lust for Life"

שוחרר ביולי 2017

1. "Love"
2. "Lust for Life" (FT. The Weeknd)
3. "13 Beaches"
4. "Cherry"
5. "White Mustang"
6. "Summer Bummer" (FT. ASAP Rocky and Playboi Carti)
7. "Groupie Love" (FT. ASAP Rocky)

8. "In My Feelings"
9. "Coachella – Woodstock in My Mind"

Lust for Life

10. "God Bless America – and All the Beautiful Women in It"
11. "When the World Was at War We Kept Dancing"
12. "Beautiful People Beautiful Problems" (
FT. Stevie Nicks)
13. "Tomorrow Never Came" (FT. Sean Ono Lennon)
14. "Heroin"
15. "Change"
16. "Get Free"

White Mustang

בתחילת המילניום שידרה באזור המרכז תחנת רדיו מקומית בתדר 99FM. הייתה זו תחנת רדיו איכותית בסטנדרטים בינלאומיים, והרדיו הזה ממשיך את דרכה.

המספר "69" בדומיין האתר בא לסמל את היין והיאנג מהפילוסופיה הסינית העתיקה. השלמה, פיתרון, הרמוניה ועוד, שבאים לידי ביטוי דרך מוסיקה טובה. 

"רדיו מוסיכּיף 69FM" היא תחנת רדיו אינטרנטית המתמקדת בהשמעת מוסיקה לועזית מגוונת. מטרתה לספק למאזיניה מוסיקה ברצף ללא קריינות וברברת, בטח שללא מבזקי חדשות, ועם הכי פחות פרסומות שאפשר.

© רדיו מוסיכיף 2012